מדינת ישראל נ' לאן חברה לבניה ופיתוח בע"מ ואח'

החלטה

(בבקשות הנאשמים שאין עליהם להשיב לאשמות שבכתב האישום)

כתב האישום והליכים:

1.        כנגד לאן חברה לבניה ופיתוח בע"מ, מר תאופיק לחאם ומר ח'אלד עראבי ("הנאשמת", "הנאשם 2" ו-"הנאשם 3" בהתאמה) הוגש ביום 1.8.13 כתב אישום המייחס להם עבירות שונות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 ("פקודת הבטיחות בעבודה"), ותקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח – 1988 ("תקנות הבטיחות בעבודה") ותקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג – 1992 ("תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים)") בגין אירוע מיום 6.5.07 בו נפצע מר עבד אלקאדר האשם ("האירוע", "הנפגע").

2.        בכתב האישום נטען כי הנאשמת 1 זכתה במכרז לביצוע, בין היתר, עבודות לחיזוק רצפה קיימת בחדר מס' 6 בבניין כירורגי בבית החולים גליל מערבי בנהריה ("בית החולים"). הנאשם 2 היה בזמנים הרלוונטים לאישום מנהל הנאשמת 1. הנאשמת 1 מסרה את ביצוע העבודה לקבלן משנה בשם ט.ס. הנדסה ובניה בע"מ, אשר העביר את ביצועה לקבלן משנה נוסף – מסגרייה ס. עוראבי ("המסגרייה") שהנאשם 3 הוא מנהלה.

3.עוד נטען בכתב האישום כי ביום האירוע בעת שעסקו 3 מעובדי המסגרייה, ובהם הנפגע, בהרמת קורות והתקנתם לתקרה, עלה הנפגע על סולם ומשם עבר לשיני המזלג של מכשיר הרמה שהיה מצוי במקום והחל לבצע עבודות קידוח ותקיעת עוגנים לתקרת המרתף.

בשלב מסוים, בעודו עומד על שיני המזלג, הבחין הנפגע בניצוצות חשמל שיצאו מאזור העוגן שהיה בתוך התקרה או אז ביקש מחברו לעבודה להורידו למטה. בטרם הספיק העובד הנוסף לעשות כן, התחשמל הנפגע ונפל לרצפה.

כתוצאה מהנפילה נחבל הנפגע בראשו ובגבו.

4.הנאשמת 1 הואשמה בעבירה של אי מינוי מנהל עבודה על ידי מבצע בניה (תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה וסעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה); בעבירה של אי התקנה של פיגומים מתאימים ובמספר הדרוש על ידי מבצע הבניה (תקנה 16 לתקנות הבטיחות בעבודה וסעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה).

הנאשם 2 הואשם בעבירה של אחריות מנהל (סעיפים 222 ו- 225 לפקודת הבטיחות בעבודה ותקנות 2 ו-16 לתקנות הבטיחות בעבודה).

הנאשם 3 הואשם בעבירה של הכנסה לשימוש של מכונת הרמה מבלי שכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר חתום על ידי הבודק המוסמך (סעיפים 86, 222 ו- 225 לפקודת הבטיחות בעבודה), ובעבירה של הפעלת מכונת הרמה בידי אדם שלא מונה למטרה זו בידי בעלי של מכונה ולא הודרך בידי אדם בעל ניסיון (תקנה 18 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים) וסעיפים 222 ו- 225 לפקודת הבטיחות בעבודה).

5.בדיון ההקראה מיום 1.10.13 כפרו הנאשמים באישומים וטענו כי יש לבטל את האישום בשל התיישנות או שיהוי. בהחלטת בית הדין מיום 12.11.13 נדחתה טענת הנאשמים והתיק נקבע לדיון הוכחות.

לאחר שנשמעו ראיות המאשימה בדיון מיום 15.1.14 ביקש ב"כ הנאשם 3 לטעון כי אין להשיב לאשמה. ב"כ הנאשמים 1 ו-2 ביקש להצטרף לטענה. לבקשת ב"כ הצדדים, ניתנה להם האפשרות להגיש טיעוניהם בכתב.

ביום 23.1.14 הוגשו טיעוני הנאשמים 1 ו-2 וטיעוני הנאשם 3 וביום 30.1.14 הוגשו טיעוני המאשימה.

טיעוני הצדדים:

הנאשמים 1 ו-2::

6.אי מינוי מנהל עבודה – לטענת הנאשמים 1 ו-2 לאי מינויו של מנהל עבודה לא היתה כל השפעה על התרחשות האירוע ו/או תוצאותיו. יתר על כן, טוענים הנאשמים כי בפועל מונה מנהל עבודה באתר לעבודות בניה, לרבות העבודה נשוא כתב האישום.

לטענתם, לא נדרשת לסוג זה של עבודה תוכנית בטיחות ואף לא הוכח צורך בקיומה.

לפיכך, הם טוענים, לא הוכחו קיומן של יסודות העבירה.

אי התקנת פיגומים - לטענתם, מעדויות המאשימה עולה כי לא רק שלא היה מקום פיזי להתקנת פיגום כלשהי, העבודה לא חייבה התקנתו. עוד הם טוענים כי עדי המאשימה העידו כאחד כי ניתן היה לבצע את העבודה באופן בטוח גם על סולם שהיה במקום ואשר מפקח המאשימה נמנע מלבדוק.